מתי מתחילים?
רבים שואלים אותנו, מתי מומלץ להתחיל תכנון פרישה ? התשובה זהה תמיד, גיל 30 או מוקדם יותר.
חשוב לזכור שאם אנחנו לא נתכנן אחת לתקופה את מוצרי החיסכון שלנו, לא נוכל לבצע תכנון פרישה מסודר ומקצועי בגיל הפרישה.
כלומר, כל החסכונות אותם אנו צוברים במהלך חיינו, חייבים לעבור תכנון אחת לתקופה וזאת על מנת שכספים אלו יחזיקו
אותנו כלכלית עד לסוף חיינו.
פרדיגמה שגויה
כיום אנו מבצעים מספר רב של תכנונים פנסיוניים (תכנון שמטרתו לטפל בחסכונות וניהול הסיכונים שלנו עד למועד פרישתנו) ואנו נתקלים בפרדיגמות שונות כגון "כשאני אגיע לגיל הפרישה, ביטוח לאומי יפשוט את הרגל" או משפטים כגון "קרן הפנסיה תתפרק עד שאגיע לגיל הזכאות". מחשבה זו יוצרת מציאות אשר אינה מאפשרת לחלק מאתנו לתכנן את הפרישה כראוי וזאת בשל העובדה כי בכל סיום עבודה, אנו מבצעים משיכת כספי פיצויים ופוגעים משמעותית בקצבת הזקנה שלנו.
משמעת פיננסית
חשוב לזכור כי עלינו לפעול עם משמעת פיננסית לאורך כל הדרך, החל ממועד תחילת העסקה ועד לגיל הפרישה.
הרי לא יכול להיות שנבצע משיכות כספים במהלך הדרך ונצפה להגיע לפרישה עם קצבה ראויה.
בשל טעויות כאלו ואחרות אשר נעשו בקרב רב של ציבור הפורשים, החליט המחוקק להתערב על מנת
"לעזור" לנו לקבל החלטות פיננסיות נכונות (וטוב שכך).
מטרת המחוקק הינה, הגדלת הקצבה החודשית של אזרחי ישראל והסתמכות קטנה יותר ויותר על המוסד הסוציאלי
במדינתנו הקטנה "הביטוח הלאומי".
הרגולטור החליט להתערב לאחר שבמשך שנים, נתן הטבות מס למוצרי חסכון וגילה כי החוסכים לא שומרים אותם לגיל
הפרישה אלא משתמשים בהם כמקלט מס.
הדבר יצר הסתמכות גבוה על הביטוח הלאומי ויצירת חוב עתק למדינת ישראל.
תיקון 3 ותיקון 190 בקצרה
בשנים האחרונות נכנסו מספר תיקונים לחוק קופות הגמל וחוקי מס הכנסה אשר מטרתם הייתה להבטיח מתן הטבות מס לחוסכים אשר
יגדילו את קצבתם לגיל הפרישה ומניעת הטבות מאלו שהחליטו למשוך במהלך הדרך.
אחד מהתיקונים המוכרים הוא תיקון 3 לחוק קופות הגמל אשר הפסיק באופן סופי את ההפקדות ההוניות לקופות הגמל
וביטל את האפשרות למשיכת כספים באופן חד פעמי החל משנת 2008 והילך.
תיקון משמעותי נוסף שהחל בשנת 2012 הינו "תיקון 190" למס הכנסה, אשר עשה סדר רב בכל הנוגע למענקי פרישה, מוטבים וקצבאות.
מטרת התיקון הייתה לעשות סדר בבלגן שנוצר לאורך השנים בהן נוספו תיקונים כטלאי על טלאי.
התיקון שינה לחלוטין את אופן החישוב על מענקי הפרישה ויצר הטבות מס מוגדלות למי שיחליט למשוך את רוב כספו כקצבה.
התיקון מאפשר משיכת כספים באופן חד פעמי אך יוצר קיזוז בהטבות המס לכל העושה זאת.
מיסוי בפרישה
בהמשך לנכתב לעיל ניתן להבין כי כל משיכת כספי פיצויים לפני מועד הפרישה ובטווח של 32 שנה מיום המשיכה ועד למועד הפרישה תגרום פגיעה משמעותית בהטבות המס שניתנות לכל פורש החל מגיל פרישה 67 לגבר ו 62 לאשה.
תכנון פרישה נכון יכול למנוע משיכת כספים אלו ובכך להגדיל את הטבות המס אשר ישפיעו עד סוף ימי חיו של הפורש.
בנוסף כספים שהופקדו החל משנת 2012 (מועד תיקון 190) לקופות החיסכון ועברו את התקרה המזכה בהטבות מס,
ניתנים למשיכה פטורה ממס כקצבה או כהוון קצבה מוכרת במס מופחת של כ- 15% נומינלי החל מגיל 60.
איך אנחנו יכולים לדעת עבור אילו כספים נוכל לבצע זאת? המחוקק חייב את חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לסמן כספים אלו בדוחות השנתיים וכן חייב את המעסיקים לסמן כספים אלו בטבלאות עזר אשר ניתנות לעובד בסיום העסקתו.
אנו פוגשים בגמלאים רבים אשר לא ביצעו תכנון פרישה מקצועי ואינם מודעים לעובדה שמס הכנסה חייב להם עשרות עד מאות אלפי שקלים.
אנו שואלים את עצמנו בכל פעם מחדש "אם רק ידעו מה יכלו להשיג בתכנון פרישה מקצועי?" אך המצב בשטח שונה לחלוטין.
וכיום יש מספר רב של פורשים אשר לא הסדירו את תשלומי המס בסיום העסקה ומקבלים קצבה חודשית נמוכה משמעותית ממה שהיו יכולים לקבל.
המפקח על הביטוח דיבר על כך לאחרונה (2019) שהוא מעוניין להסדיר את כל נושא תכנון הפרישה ולחייב את כל האזרחים לעבור תכנון פרישה מסודר.
רצוי ומצוי
רובינו רוצים לפרוש כמה שיותר מוקדם אך לא מודעים לחוקים השונים ולקיזוז הקצבאות במהלך שכזה.
כולנו רוצים לפרוש ולהתחיל ליהנות מהחיים, לקנות את הסירה שעליה תמיד חלמנו , לטייל סביב העולם ולעשות דברים שמעולם לא עשינו.
צר לאכזב רבותי, ללא תכנון פרישה, כנראה לא תגיעו לפרישה ותמשיכו לעבוד גם לאחר מועד הפרישה על מנת להבטיח המשך חיים בכבוד.
חשוב לזכור שתוחלת החיים מתארכת בעקבות הטכנולוגיות הרפואיות.
התארכות תוחלת החיים גורמת לתחלואה גבוהה יותר בקרב ציבור הקשישים כגון מספר רב של מקרי סיעוד אשר יוצרים עול כלכלי על הפורש וקרוביו.
לכן חשוב לתכנן את נכסינו הפיננסים וכן את מוצרי הסיכון בצורה המיטבית ביותר.
מה כולל התהליך של תכנון הפרישה?
תכנון פרישה כולל בניה וניהול תקציב המורכב מהכנסות והוצאות שוטפות וכן הוצאות מזדמנות, תהליך אשר לוקח בחשבון את כל המקורות הכספיים בעת הפרישה ואחריה, תוך ניסיון למקסם את האפקטיביות באמצעות תכנוני מס, תמהיל נכסים נכון וניהול סיכוני ביטוח.
משך זמן ממוצע לתהליך יכול לנוע בין 2-3 פגישות עד למועד הפרישה וכולל בדיקת טפסי סיום העסקה של המעסיק כגון טופס 161, טופס שחרור פיצויים, בדיקת תשלום של מענקי פרישה כגון פדיון ימי חופשה וימי מחלה, השלמות פיצויים בגובה 28% מסך הפיצויים שלא שולמו לפורש בעת עבודתו.
עזרה במילוי טפסי קצבה או משיכות חד פעמיות של מענקי הפרישה מול חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל.
לבסוף עזרה במילוי מסמכים למס הכנסה לצורך ניצול הטבות המס השונות בהתאם לתכנון הפרישה שביצענו.
מסמכים אלו כוללים: 161א (מענקי פרישה) טופס 116 ג (פריסת מס הכנסה) וטופס 161ד (קיבוע זכויות במיסוי בפרישה).
