שחרור כספי פיצויים ממקום העבודה הוא סוגיה שמעסיקה עובדים שפוטרו או התפטרו, ובפרט אם המעסיק לא משתף איתם פעולה.
כאן בעמוד תוכלו למצוא מידע מקצועי לגבי התקנות הרלוונטיות,
אופן ביצוע התהליך וגם הכדאיות שלו, כלומר מהן האופציות האפשריות והמומלצות לגבי כספי הפיצויים.
מה קובעות התקנות העדכניות לגבי שחרור כספי פיצויים ממקום העבודה?
חשוב להדגיש שכספי הפיצויים שייכים באופן פורמלי למעסיק,
אבל פרט למקרים חריגים הוא מחויב לשלם פיצויים לעובדים שפוטרו,
ובדרך כלל גם לעובדים שהתפטרו (בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים שחל על כלל העובדים במשק מאז 2008).
על-פי תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים,
יש למעסיק פרק זמן של 4 חודשים שבמהלכם הוא רשאי לפנות לחברה שאצלה מופקדים כספי הפיצויים (בקופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) – ולדרוש ממנה לא לשלם לעובד את הכספים האלה.
אם חלפו 4 חודשים והמעסיק לא מסר התנגדות בכתב, על-פי התיקון העובד לא זקוק לאישור כדי לקבל את כספי הפיצויים.
עוד חשוב להדגיש כי המעסיק לא יכול להתנגד לשחרור הכספים סתם כך,
אלא הוא נדרש להציג פסק דין הצהרתי לגבי נסיבות הפסקת העבודה (כלומר שהנסיבות הן כאלה שלא מזכות את העובד בפיצויי הפיטורים).
אם עדיין אין פסק דין הצהרתי, המעסיק רשאי להגיש אסמכתא לכך שכבר החל בתהליך משפטי מתאים (על בסיס סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים).
בכל מצב אחר אסור למעסיק למנוע את שחרור כספי הפיצויים והוא אף עלול להיתבע אם ינסה לעשות זאת.
כיצד מתבצע תהליך שחרור כספי הפיצויים?
תהליך שחרור כספי פיצויים ממקום העבודה כולל מילוי 2 טפסים:
טופס 161 שאותו ממלא המעסיק, וטופס 161א' שאותו ממלא העובד על בסיס הטופס הקודם.
לאחר מכן מגישים את הטפסים לפקיד השומה.
פקיד השומה קובע מהי חבות המס על הכספים ומעניק גם אישור לפטור על חלק מהם או כולם (פירוט בהמשך בעמוד).
את האישור מפקיד השומה יש להגיש לחברה שמנהלת את כספי הפיצויים, ותוך מספר ימים תקבלו את הכסף.
כאמור אם המעסיק מסרב לשתף פעולה עם התהליך,
תוכלו למשוך את הכסף ללא האישור שלו רק אחרי 4 חודשים, וזאת אם הוא לא פתח בהליכים משפטיים רלוונטיים.
כמה מס משלמים בעקבות שחרור כספי פיצויים?
שחרור כספי פיצויים ממקום העבודה מאפשר לכם לקבל סכום כסף משמעותי,
שמהווה הכנסה לכל דבר ועל כן הוא חייב במס.
גובה הנתח של המדינה הוא בהתאם למדרגות המס של כל אדם.
ישנו פטור על כספי פיצויים עד לתקרה מסוימת – נכון ל-2023, התקרה עומדת על 13,310 ש"ח לכל שנת עבודה.
אצל עובדים שהשכר שלהם לחודש נמוך מ-13,310 ש"ח התקרה נמוכה אף יותר,
החישוב הוא השכר כפול מספר שנות העבודה.
ניתן לפנות לפקיד השומה ולבקש ממנו להגדיל את התקרה למשכורת וחצי כפול מספר שנות העבודה,
אבל בכל מקרה הרף העליון הוא 13,310 ש"ח לכל שנה.
דוגמה: עובד שמשכורתו הינה 15,000 ש"ח והוא עבד 5 שנים – תקרת הפטור היא 66,550 ש"ח (13,310 * 5).
עובד שהשלים 3 שנות עבודה והגיע למשכורת של 8,000 ש"ח – אם הבקשה להעלאת התקרה התקבלה,
הוא זכאי לפטור ממס על כספי פיצויים בסכום של עד 36,000 ש"ח (1.5 * 3 * 8,000).
מה כדאי לעשות עם כספי הפיצויים?
שחרור כספי פיצויים ממקום העבודה הוא לא רק סוגיה פורמלית מול המעסיק אלא גם החלטה כבדת משקל של העובד עצמו.
יש לכך 2 סיבות: הסיבה הראשונה היא שכספי הפיצויים נחשבים לחלק מהחיסכון הפנסיוני.
משיכתם עלולה להקטין את הקצבה החודשית אחרי היציאה לפנסיה, בשיעור משמעותי (אפילו בשליש!).
הסיבה השנייה היא שמעל לתקרה מסוימת תידרשו כאמור לשלם מס על כספי הפיצויים.
בהתאם כדאי לשקול אחת משתי חלופות:
א. רצף פיצויים – השארת הכספים בקופת הפיצויים תוך אפשרות להשתמש בהם במועד סיום תקופת ההעסקה הבאה.
ב. רצף קצבה – העברת הכספים המיועדים לפיצויים לחיסכון הפנסיוני.
ניתן להתחרט על בחירה זו בכל נקודת זמן, ולמשוך את הכסף (כמובן תוך תשלום מס מתאים).
ניתן גם למשוך חלק מהכספים, למשל עד לתקרת הפטור, ואת השאר להעביר לחיסכון הפנסיוני.
הצוות המקצועי של אג'נדה כולל מומחים בעלי רישיון פנסיוני מטעם רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.
זקוקים לליווי וייעוץ מקצועי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!
