פנסיה תקציבית לבעל שליטה היא אופציה שעשויה להיות משתלמת מאוד.
עבור בעל השליטה הפנסיה התקציבית היא מקור להכנסה כספית קבועה וגבוהה יחסית גם בגיל מבוגר ולאחר הפרישה מעבודה.
מבחינת החברה מדובר, בתנאים מסוימים, בהוצאה מוכרת.
בעמוד זה תמצאו הסברים לגבי הזכאות, דרך המימוש שלה, שיעורי המיסוי הרלוונטיים ועוד.
האם כל בעל שליטה זכאי לפנסיה תקציבית?
ישנם תנאים מסוימים שיפורטו בהמשך העמוד,
אבל באופן עקרוני התשובה היא כן.
בעלי שליטה יכולים ליהנות מפנסיה בזכות תיקון 190 לפקודת מס הכנסה.
תיקון זה, שנכנס לתוקף בשנת 2012,
נועד לסייע לפלח אוכלוסייה ספציפי זה לחיות ברווחה כלכלית גם אחרי היציאה לפנסיה.
עד אותה שנה, חברות יכלו להפקיד לבעלי השליטה בהן אך ורק לטובת מרכיב פיצויים, והתוצאה:
אנשים רבים הגיעו לשלב הרגיש בחייהם שבו הם כבר לא יכולים לעבוד ללא חיסכון פנסיוני (כשחסכונות אפשריים אחרים התגלו כלא מספיקים, ובפרט כשתוחלת החיים גדלה בהתמדה).
התיקון החשוב פתח בפני בעלי שליטה שתי אופציות חדשות.
הראשונה, הפרשות חודשיות גם לרכיב פיצויים עד לתקרת הפיצויים בחוק והיא 13,310 (2023) וגם לרכיב תגמולים,
כשההפקדה לרכיב התגמולים זהה לזו שממנה נהנה כל עובד שכיר.
האופציה השנייה היא משיכת פנסיה תקציבית מהחברה.
כיצד מחושבת פנסיה תקציבית לבעלי שליטה?
חברה פרטית רשאית לשלם לכל בעל שליטה פנסיה בכל סכום שתרצה – אבל רק עד לתקרה מסוימת היא תיחשב כהוצאה מוכרת.
התקרה הינה 1.5% מהשכר הממוצע כפול מספר שנות העבודה.
השכר הממוצע מחושב על בסיס סיכום כל ההכנסות של בעל השליטה לאורך כל תקופת עבודתו בחברה.
חשוב להדגיש כי החישוב הינו נומינלי ולא ריאלי.
אם למשל ישנו בעל שליטה שעבד בחברה 25 שנים,
והשכר הממוצע שמשך היה 24,000 ש"ח – ניתן לשלם לו פנסיה תקציבית בסכום של 9,000 ש"ח (1.5% * 24,000 * 25) וכולה תהווה הוצאה מוכרת.
במקרה של פנסיה תקציבית לבעל שליטה זה בסכום גבוה יותר,
ההפרש בין הקצבה ל-9,000 ש"ח לא ייחשב כהוצאה מוכרת.
חבות המס
פנסיה תקציבית לבעלי שליטה היא הכנסה לכל דבר, ועל כן חלה עליה חבות מס.
החוק מקנה פטור על קצבה חודשית זו, עד לסכום של כ-4,742.4 ש"ח.
רף זה נכון לשנת 2023.
החישוב המדויק הוא 52% מתקרת קצבה מזכה.
אגב, החל משנת 2025 הרף שעד אליו הפנסיה התקציבית תהיה פטורה ממס יעמוד על 67% מתקרת קצבה מזכה.
מהם התנאים למתן הפנסיה התקציבית לבעלי השליטה?
תנאי אחד הוא שהחברה ממשיכה לפעול לאחר פרישת בעל השליטה.
אם החברה כבר אינה "עסק חי", לא ניתן להמשיך לשלם פנסיה.
תנאי שני הוא פרישה של בעל השליטה מפעילות שוטפת בחברה.
חשוב לציין כי גם לאחר סיום ההעסקה, ניתן להמשיך להחזיק מניות בחברה.
בהקשר זה חשוב לשים לב גם למועד הפרישה מהפעילות בחברה.
אם בעל השליטה עדיין לא הגיע לגיל הפרישה מהעבודה (62-65 תלוי בשנת הלידה לנשים, 67 לגברים – נכון לשנת 2020),
ניתן לחתום על הסכם עם החברה – והסכם זה מייצר חוב אקטוארי.
על הכספים שמצטברים במסגרת זו, החברה יכולה לשלם מס חברות,
וכך לייעד את מלוא החוב האקטוארי לבעל השליטה.
אופציה נוספת היא לא לשלם מס חברות,
ובמקרה כזה רק חלק מהחוב האקטוארי יהיה מיועד כלפי בעל השליטה.
כמו כן פנסיה תקציבית לבעל שליטה משולמת עם תלוש שכר.
עוד כדאי לדעת כי במקרה שבו בעל השליטה נפטר,
שאיריו זכאים ליהנות מהפנסיה לכל החיים.
באילו מקרים כדאי לנצל את האופציה של פנסיה תקציבית?
פנסיה תקציבית לבעל שליטה היא כאמור אפשרות שעשויה להיות משתלמת מאוד,
ולכן במרבית המקרים כדאי לממש אותה.
באופן עקרוני כל החלטה הקשורה לחיסכון פנסיוני ולהתנהלות אחרי גיל הפרישה מעבודה כדאי לקבל מוקדם ככל האפשר,
ועל בסיס תכנון מקצועי של מומחי פרישה.
הצוות של אג'נדה מיומן מאוד בסיוע לבעלי שליטה למצות את זכויותיהם,
להפריש רק את המינימום המתחייב לרשויות המס ולהפיק מקסימום תועלת מהחסכונות והקצבאות.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!
