פיצויי פיטורין, סעיף 14 וחוק פנסיה חובה

סעיף 14 וחוק פנסיה חובה משפיעים – כל אחד בנפרד ובעיקר על כל השכירים במשק. 

ההשפעה היא על חישוב גובה פיצויי הפיטורין, 

ובחלק מהמקרים גם על זכאות העובד לקבל פיצויים אם התפטר מיוזמתו. 

במאמר זה תמצאו הסברים לגבי מהות סעיף 14 בחוק פיצויי פיטורים, 

ההשלכות של חובת הביטוח הפנסיוני שנכנסה לתוקף ב-2008 והדרכים לנצל את החוק.

מה קובע סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים?

לפי סעיף 14, "תשלום לקופת תגמולים… לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא על חשבון פיצויי פיטורין. 

כלומר, על המעסיק תהיה חובת השלמה לפיצויים במידה והפקיד פחות מדרישת החוק. 

לעומת זאת, אם נקבע בהסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד" לרבות צו הרחבה לפנסיית חובה). 

במקרים שבהם המעסיקים חתמו על הסדר קיבוצי עם העובדים, 

הופעל סעיף 14 – ובמקום פיצוי של משכורת חודשית אחת עבור כל שנת עבודה, 

העובדים היו זכאים לכספי הפיצויים שהמעסיק הפקיד עבורם באופן שוטף.

בשנת 2008 נכנסה לתוקף רפורמה מקיפה בתחום הפנסיה, 

ומאז כל המעסיקים מחויבים להפקיד עבור כל עובדיהם גם כספי תגמולים וגם כספי פיצויים. 

בהתאם, סעיף 14 חל על כלל העובדים במשק שהצטרפו לפנסיית החובה באופן אוטומטי.

האם סעיף 14 וצו הרחבה לפנסיית חובה רלוונטיים עבור עובד שהתפטר?

כן – אלא אם כן מדובר בנסיבות חריגות (למשל עבירה על החוק תוך כדי עבודה).

זהו שיפור משמעותי מבחינת העובדים, 

שללא סעיף 14 היו זכאים לפיצויים רק אם פוטרו או התפטרו מסיבה שהוגדרה 

במפורש בתקנות כ"מוצדקת" (למשל בעיה רפואית, מעבר לישוב אחר בעקבות בן/בת זוג בקבע או הרעה בתנאי העבודה).

מימוש האופציה הזו מחייב קבלת הסכמה מהמעסיק. 

אם חלפו 4 חודשים ממועד סיום ההעסקה והמעסיק לא העביר התנגדות 

כתובה ומנומקת לגוף שמנהל את כספי הפיצויים – הם יועברו לרשותכם בכל מקרה.

בנוסף סעיף 14, שכאמור בזכות צו ההרחבה לפנסיית חובה, רלוונטי לרוב השכירים בישראל, 

מקנה זכאות לפיצויים גם על תקופת העסקה של פחות משנה.

התנאים ההכרחיים להפעלת סעיף 14

א. הפקדות של כאמור 6%-8.33% מהשכר הקובע לרכיב הפיצויים בחיסכון הפנסיוני.

ב. המעסיק מוותר על כל הזכויות האפשריות להחזר של כספים מתוך ההפקדות הנ"ל.

ג. גם המעסיק וגם העובד חותמים בכתב על הסכמה להפעלת ההסדר שמופיע בסעיף 14 בחוק פיצויי פיטורים.

השלמת פיצויי פיטורים לפי סעיף 14

אם לאורך תקופת ההעסקה גובה ההפקדה לקופת הפיצויים היה 6% בלבד מתוך השכר הקובע, 

לאחר הפיטורין העובד זכאי לקבל שני סכומי כסף:

הסכום הראשון הוא כל הכסף שהצטבר בקופת הפיצויים.

הסכום השני הוא החלק שהמעסיק לא הפקיד באופן שוטף – כלומר 2.33%. 

החישוב הוא 2.33% כפול השכר האחרון כפול מספר החודשים שבהם העובד עבד אצל אותו מעסיק. 

לדוגמה, אחרי 3 שנות עבודה ואם השכר הקובע האחרון היה 12,000 ש"ח, 

התוספת לכספים שבקופת הפיצויים תעמוד על 10,065 ש"ח (12,000 * 36 * 2.33%).

בעת התפטרות, המעסיק אינו חייב בהשלמת ה- 2.33% והפיצויים שנצברו בקופה יהיו לרשות העובד. 

השלמת הפיצויים ל-8.33% היא רק במידה והעובד פוטר או במידה וקיים 

הסכם קיבוצי שסביר להנחי והמעסיק כבר הפקיד את מלא הפיצויים לקופה.

חשוב לזכור כי מי שהתחיל עבודה בין 2008-2017 זכאי להשלמת כספי פיצויים 

גבוהה יותר מ-2.33% וזאת בשל העובדה כי צו הרחבה לפנסיה 

קבע מדרגות להפקדות הפיצויים וניתן לראות זאת בטבלה הבאה: