מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת

מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת היא שאלה נפוצה מאוד, 

גם אם במרבית המקרים לעובד אין בחירה אמיתית בין שתי האפשרויות. 

בעבר האופציה הראשונה הייתה נפוצה יותר, ובפרט בשירות המדינה, 

אולם בתחילת המאה הנוכחית הוחלט להעביר את מרבית עובדי המדינה החדשים שנקלטו בעבודה לפנסיה הצוברת. 

בכל מקרה בעמוד זה תוכלו לקרוא תשובה מפורטת לשאלה שבכותרת ולהבין לעומק מהם היתרונות והחסרונות של כל סוג פנסיה.

 

הפקדות העובד

הפרמטר הראשון לפיו בוחנים מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת הוא ההפקדות החודשיות מהשכר. 

בעבר מי שנהנה מפנסיה תקציבית לא נדרש להפקיד שום חלק משכרו על-מנת שבעתיד, 

לאחר הפרישה מהעבודה, יוכל לזכות בקצבה חודשית. 

מאז 2004 כן נדרשת הפקדה, אבל בשיעור צנוע מאוד של 2%. 

לעומת בעלי פנסיה צוברת מעבירים לקרן הפנסיה (או לחילופין לקופת גמל או ביטוח מנהלים, לבחירתם) 6% מהשכר מדי חודש. 

באופן טבעי זהו יתרון משמעותי לפנסיה התקציבית.

 

מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת מבחינת גובה הקצבה?

בפנסיה תקציבית גובה הקצבה נקבע בהתאם לוותק של העובד, 

כלומר כמה שנות עבודה צבר במקום שמעניק סוג זה של פנסיה, ובהתאם לרמת השכר. 

אם למשל השכר הקובע הוא 11,000 ש"ח והעובד השלים 21 שנות עבודה, 

גובה הקצבה שלו יהיה 4,620 ש"ח בחודש (11,000 * 2% * 21).

בפנסיה צוברת וותיקה חישוב צבירת הזכויות דומה ובאופן עקרוני הוא 2% מהמשכורת הקובעת (נתון שמבוסס על ממוצע 36 המשכורות האחרונות של העובד, או על ממוצע המשכורות לאורך כל תקופת התעסוקה) על כל שנת עבודה, עד למקסימום של 70% ובאתם לקרן הפנסיה. 

חשוב לזכור כי קיימים שני סוגים של קרנות פנסיה וותיקות, קרנות שבהסדר וקרנות שאינן בהסדר. 

הכוונה לקרנות שבהסדר היא לקרנות שהולאמו על ידי מדינת ישראל בעקבות משבר הפנסיות שקרה בסוף שנות התשעים אשר פעולות באמצעות מנהל מיוחד (עמיתים) ואילו קרנות מאוזנות אינן מולאמות ופעולות עצמאית.

בפנסיה צוברת חדשה לעומת זאת גובה הקצבה שיקבל העובד לאחר הפרישה מעבודה מושפע משלל גורמים: 

צבירת הכספים בקרן ,רמת השכר לאורך השנים (שממנה נגזרים גם 6% שמפקיד העובד וגם 12.5% שמפקיד המעסיק), 

דמי הניהול של מוצר החיסכון הפנסיוני שמנהל עבורו את הכסף לגיל הפרישה (כאמור קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל) וגם התנהגות שוק ההון לאורך השנים, ובפרט מדיניות ההשקעה של החברה, משפיעות על הפנסיה של החוסך (תשואות גבוהות עשויות להגדיל מאוד את הקצבה ומצד שני משברים פיננסיים נוגסים בסכום שמצטבר בחיסכון הפנסיוני).

הבדל נוסף הוא שבפנסיה צוברת חדשה נלקחים בחשבון גם לוחות תוחלת חיים כדי לקבוע מקדם. 

כשהאדם מגיע לגיל הפרישה מעבודה מחולק הסכום שיש בקופה לאותו מקדם, 

התוצאה היא הסכום החודשי שהוא יקבל. 

העלייה בתוחלת החיים הביאה לכך שהמקדמים הפכו גם הם גבוהים יותר בשנים האחרונות, 

וכתוצאה מכך הסכום החודשי קטן (דבר שלא קורה בפנסיה תקציבית, 

שם החישוב מבוסס כאמור רק על ותק, חלקיות משרה ומשכורת קובעת).

על-פי מחקרים שונים פנסיה תקציבית מעניקה בסופו של דבר סכום כסף גבוה יותר לגמלאי.

 

ההבדל מבחינת המעסיקים

עוד שאלה חשובה היא מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת מבחינת המעסיק. 

במאה הקודמת, כשתקופת הפנסיה הממוצעת הייתה 7 שנים, הנטל על המעסיק היה סביר. 

התארכות תוחלת החיים הביאה לכך שבמאה ה-21 מעסיקים שמשלמים פנסיה

תקציבית נדרשים לשלם את אותו סכום חודשי בלתי מבוטל גם במשך 240 חודשים – וזו גם הסיבה העיקרית לכך שהוחלט שגם במקומות שבהם בעבר הייתה נהוגה פנסיה תקציבית, ובפרט משטרת ישראל, צה"ל ושירות המדינה, עובדים חדשים יקבלו פנסיה צוברת.

 

איך להתנהל נכון עם פנסיה תקציבית או צוברת?

למרות ההבדלים המשמעותיים בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, יש גם מכנה משותף חשוב: 

בכל מקרה מומלץ לקבל ייעוץ פנסיוני ממומחים בתחום. 

במקרה של פנסיה תקציבית המועד הרלוונטי הוא כשמתחילים לתכנן את הפרישה, 

ובמקרה של פנסיה צוברת לאורך כל תקופת החיסכון. 

בדרך זו ניתן להבטיח קצבה מרבית וכן מיסוי מינימלי, 

כך שרמת החיים לאחר הפרישה מהעבודה תהיה גבוהה ככל האפשר.

 

זקוקים לליווי וייעוץ מקצועי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!