איך הקורונה משפיעה על החסכונות הפנסיוניים – מי היה מאמין שסיני
אחד שאכל עטלף ישפיע על הפנסיה שלנו כאן בישראל.
אמנם משבר הקורונה פגע כלכלית בישראלים רבים,
אך בתוכם ישנה קבוצה שצריכה להיות ערנית במיוחד וללמוד כיצד להתנהל בתוך המשבר הזה,
והם אלה שיוצאים לפנסיה בדיוק בימים אלה או בתקופה הקרובה.
לרוב המכריע של הישראלים יש פנסיה שמוגדרת כ"צוברת".
בניגוד לפנסיה תקציבית, שהייתה נהוגה בעבר בשירות הציבורי ושבה הקצבה החודשית נקבעת אך ורק לפי השכר והוותק של כל עובד ועובדת, בפנסיה צוברת המצב שונה.
לכל אדם יש מוצר פנסיוני – קופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה,
והכספים שמופרשים אליה מדי חודש ע"י המעסיק והעובד מושקעים באפיקים שונים בשוק ההון.
מפולת בשוק ההון עלולה לכווץ את החסכונות הפנסיוניים של רוב הישראלים בטווח הקרוב.
מי שחשוף במיוחד לסכנה זו הם אלה שבחרו במסלול שמתאפיין בחשיפה רבה יחסית למוצרים פיננסיים עם רמת סיכון גבוהה – מניות ואגרות חוב קונצרניות.
פלח אוכלוסייה נוסף שחשוף במיוחד לסיכון הוא החוסכים המבוגרים אשר מתקרבים לגיל הפרישה בצעדי ענק.
כשהמין האנושי יתגבר על וירוס הקורונה, שווקי ההון יחזרו לעלות,
כך שהירידות החדות של היום יתאזנו עם מגמת הצמיחה העתידית,
אבל התיקון עלול להימשך כמה וכמה שנים,
ולציבור היחסית מבוגר אין את הפריבילגיה שיש לצעירים, שיכולים להמתין להשלמת התיקון.
המשבר הבריאותי ואי הוודאות הגבוהה מייצרים לא מעט לחץ.
הפגיעה בענפים שונים והירידות בשוק ההון תורמים גם הם להעלאת מפלס המתח והחרדה.
כל אלה מובנים וטבעיים, אבל בהקשר של החסכונות הפנסיוניים חשוב מאוד לקבל כל החלטה באופן שקול,
על בסיס מחשבה מעמיקה, ולא בפזיזות.
הפעולה החשובה ביותר למי שעבורו היציאה לפנסיה היא לא אירוע שיתרחש בעוד 20-30 שנים אלא בעתיד קרוב יחסית,
היא בדיקת שיעור החשיפה של החיסכון הפנסיוני למניות ולאגרות חוב קונצרניות והתאמתו לטווח הנדרש לצורך משיכת הקצבה.
אז מה עושים?
הבדיקה צריכה להיעשות על כל החסכונות בקיימים של הפורש הכוללים,
תיק השקעות פרטי קופות גמל תיקון 190, קרנות השתלמות, פוליסות חסכון וכמובן את מסלולי קרן הפנסיה.
חוסכים אשר הגיעו לגיל הפרישה והתחילו לקבל את קצבת הזקנה שלהם,
יכולים לנשום לרווחה כיוון שחשיפת הקרן שלהם למוצרי סיכון נמוכה באופן משמעותי לחוסכים,
אשר נמצאים דקה לפני הפרישה וזאת בשל העובדה כי מסלולי הפורשים בקרנות החדשות מרכיבים סביב 60% אגרות חוב מבטיחות תשואה של כ- 4.86% ושאר הכספים נמצאים על אגרות חוב ממשלתיות.
לעומת זאת, חוסכים בקרנות הפנסיה אשר עדיין לא הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבה,
יהנו מאגרות חוב מבטיחות תשואה בשיעור של 27% נכון להיום (3/2020).
אם נשווה בין מקבלי קצבאות בקרנות הפנסיה למקבלי קצבאות בביטוחי מנהלים,
אלינו לדעת את הנתון הבא: פורשים אשר מקבלים קבצה מביטוחי מנהלים שנפתחו החל משנת 1992,
חשופים לנכסי סיכון גבוהים יותר כיוון שאינם חשופים לאגרות חוב מבטיחות תשואה כל כספם מושקע בשוק ההון או בנכסים שאינם סחירים.
המשבר הנוכחי עדיין לא מאחורינו, וסיומו עוד רחוק ככל הנראה.
מנסיון העבר למדנו שגם כשהשוק חוטף מכות קשות כמו זו של המשבר הנוכחי,
הוא יודע לייצב את עצמו ולחזור למסלולו לאחר תקופה מסוימת.
שכבת הגיל הצעירה שחווה היום את המשבר צריכה להבין שאמנם המכה היא קשה וכואבת, אבל למזלם,
השוק יאחה את עצמו ולהם עדיף לא לבצע שינויים דרסטיים.
שכבת הגיל המבוגרת, זו שעתידה לצאת לפנסיה בקרוב צריכה להיות ערנית יותר למשבר,
ולדאוג שהכספים שחסכו כל חייהם על מנת לשמש אותם בימים שאחרי הפרישה
לא יאבדו מערכם שיעור ניכר מהכספים בגלל המשבר הנוכחי.
איך הקורונה משפיעה על החסכונות הפנסיוניים – לסיכום
חוסכים צעירים יכולים לקחת אויר ,לעצום את עיניהם ולהרגע!
כל תזוזה לכאן או לכאן, עלולה לקבע להם הפסד אשר יקח זמן רב לתיקונו.
לעומתם, חוסכים הצמודים לגיל הפרישה ואינם חוסכים במסלולים מותאמי גיל (המודל הצ'יליאני),
צריכים לבדוק טוב יותר את החסכונות הפנסיוניים שלהם ולהתאימם למועד היציאה לפנסיה.
בהצלחה לכולם וקחו אחריות על החסכונות הפנסיוניים שלכם!
זקוקים לעצה של מומחה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!
